נדב ויוסף · 15 באוגוסט · דף משותף
כל מה שיצא מהשעה הזאת, במקום אחד. רעיונות, מנגנונים, אנשים, וקצוות חוט שעוד לא נמשכו.
לפני הרעיונות
אי אפשר להבין למה השעה הזאת הייתה כל כך פורייה בלי מה שקדם לה. שניכם אמרתם את זה בסוף, כל אחד במילים שלו.
״דמיין נהר שזורם, אבל יש שם כבר מלא אבנים ובלגן מתחת למים, ואפילו לא רואים את זה. ואנחנו באנו עם דחפורים והרמנו את כל הבלגן. ואז קמנו בבוקר, ואתה שומע את הנהר זורם.״
השיחה המקצועית הזאת התרחשה בתוך ביטחון חדש. אפשר היה לחשוב יחד כי אף אחד לא היה עסוק בלהגן על הקשר. ומזה יצאה תובנה שנכונה הרבה מעבר לשיחה הזאת:
״זה לימד אותי הרבה עלינו ועל התקשורת שלנו, ומה כן עובד, ואיך דברים יכולים וצריכים להיראות. זה סטדי קייס. זה נותן תקווה.״
ויוסף אמר שהשיחות שלו עם נסיה הושפעו מאוד מהשיחה ביניכם. כלומר הדבר הזה כבר יצא מהחדר.
״ברגע שיש לך בהירות, אתה גם יכול לזמן.״
הרעיון הגדול
עלה מנדב · 47:54 · מיד אחרי שיוסף תיאר את מנגנון המינוף שלו
היום הלקוח משלם בין 1,200 ל־1,500 שקל על אירוע עם שני מתופפים. המתופפים מקבלים בין 300 ל־400 כל אחד. ההפרש, בערך 400 שקל, הולך למתווך, וכל מה שהמתווך עשה זה לפרסם ולענות לטלפון.
נדב יכול לתפוס את המקום הזה מחר. הוא מכיר את המחירים, יש לו את הציוד, ובעיקר יש לו את מה שהכי קשה להשיג בעסק כזה: אנשים.
וקריאת השוק שלו: ״אף אחד לא עושה את זה, אחי. כולם עובדים מאוד מאוד אולד סקול״.
מה זה דורש כדי לעבוד: שני וחמישי פנויים, כי אלה ימי העלייה לתורה. בדיוק הדבר שנדב העלה במהלך השיחה מדרגת אוטופיה לדרגת חובה.
המספרים האלה עלו מהזיכרון של נדב בשיחה, לא מבדיקת שוק. לפני שבונים סביבם תשתית, יש כמה דברים ששווה לדעת: כמה אירועים באמת זמינים בחודש, מה קורה בעונות המתות, מי אחראי כשמישהו מבטל, עד לאן נוסעים, ומה משפחה באמת מוכנה לשלם בהזמנה ישירה.
שתי הזמנות אמיתיות בתשלום ילמדו על זה יותר מכל אתר.
שני מנגנונים שעלו בשיחה
אלה לא רעיונות לעסק. אלה דרכי חשיבה ששניכם יכולים להחיל על כל הזדמנות שתגיע, וזה אולי מה שיישאר מהשעה הזאת הכי הרבה זמן.
יוסף · 37:28
יוסף הציע לנדב לא לשבור את סדר השלבים, אלא להוסיף לצידם משהו שקרא לו פייז איי. השאלה שלו אחת בלבד: איך אפשר לענות על המטרות הכלכליות בכמה שפחות מאמץ, על ידי מינוף של מה שכבר קיים.
לא רק מינוף של יכולות אישיות, אלא גם של דברים שכבר קיימים בעולם. פערי תיווך, ציוד שיש, אנשים שמכירים. זה בדיוק מה שהוציא את כלכלת המתופפים החוצה תוך עשר דקות.
יוסף הציע · 30:08 · נדב ניסח · 32:52
למידת חובה נולדת משאלה אחת: מה אני רוצה לעשות עכשיו ולא מצליח, ואיזה ידע חסר לי בשביל זה. היא קטנה וממוקדת.
למידת רשות היא חקירה, תשוקה, התנסות. היא לא חייבת להוביל לשום מקום, ואסור למדוד אותה כאילו היא כן.
נדב אמר שזה עשה לו סדר בראש. אבל זה נכון לא פחות ליוסף, שמתחיל פרויקטים שלא נועדו להסתיים ולפעמים נרדם עם תחושת פער דווקא בימים שבהם למד הכי הרבה.
של יוסף
״אני לא רוצה לעבוד עם הרבה לקוחות. אני בא ויוצר למישהו משהו שאני משקיע בו פעם אחת, אחר כך מתחזק קצת, וככל שעובר זמן זה מספיק יציב. ואנחנו עושים אחוזים. הבן אדם הוא זה שנותן את הערך, אני בונה את התשתית.״
יוסף אמר את זה בשיחה כתיאור של הכיוון שאליו הוא הולך בכלל, עם מתופף, עם כל תחום אחר, עם כל מי שכבר נותן ערך אבל חסרים לו המנגנונים. ונדב הוא בדיוק התיאור הזה.
זה אחד הקצוות הכי מעניינים בשיחה, וגם אחד הרגישים שבהם, כי הוא חבר. שווה שיוגדר במפורש מה זה בין השניים: מתנה, ניסוי, תיק עבודות או שותפות. לא כל הארבעה יחד.
ערוצים ונכסים שעלו
יוסף
מישהו שמחפש בגוגל באזור מסוים כבר מחפש בדיוק את מה שאתה נותן. יוסף הגדיר את זה כעצה האסטרטגית שלו: זה מקצר את הדרך יותר מכל יצירת תוכן.
יוסף
מה שהופך חיפוש ללקוח. יוסף אמר שאפשר להעלות דבר כזה תוך שבוע, אפילו כמה ימים.
נדב
יש לו כבר הרבה חומר, רק לא מצולם טוב. הרעיון: להביא את אח שלו כמה פעמים לצלם באירועים.
נדב
האח הציע לצלם בחינם. נדב התעקש לשלם, כדי שתהיה מחויבות. לא נדיבות. הבנה ניהולית.
נדב
ברגע שהמשפחה מרוצה ואומרת את זה בפנים, זה הרגע החם ביותר שיש. היום הוא עובר בלי שנשאר ממנו כלום.
נדב
עלה כרעיון ספונטני באמצע: תביא מישהו ותקבל הנחה על האירוע שלך. נדב עצמו אמר שזה קצת מתקדם לשלב הזה.
יוסף
יוסף הציע לערוך. נדב הבהיר שהצילום הוא הבעיה, לא העריכה.
יוסף
נדב רוצה להתקין. יוסף ביקש לשבת איתו לפני, כי יש דברים שצריך להיזהר איתם ולהבין לפני שמתחילים.
אנשים
נדב אמר משפט שראוי להיות עיקרון: ״ההזדמנויות הטובות הרבה פעמים מגיעות מאנשים״. אלה האנשים שהשיחה העלתה.
מפיק אירועים מיד אליהו, עושה בין 2,000 ל־2,500 שקל ביום על הפקות קטנות, לפי מה שיוסף תיאר בדקה 10:37. יוסף הציע לחבר. לפי התיאור הוא לוקח אחריות, מוביל בתוך כאוס, ונשאר אנושי. לא הוגדר אם זו היכרות, יום צפייה או משהו רציני יותר.
נכנס לא מזמן כמנהל בבעל הבית. יש לו ניסיון בברים, אירועים וחיי לילה, והייתה בין השניים כימיה. לפני שנדב עזב, אורן הציע לדבר איתו על עבודה.
נדב אמר שירשום לעצמו לשאול אותו בתחילת השבוע אם דיבר עם אורן, ואם לא, לפנות לאורן ישירות. זה הדבר היחיד בשיחה שיש לו כבר מסגרת זמן.
אחד האנשים שנדב יכול להביא איתו לאירועים. גם הציע לו לשקול לשיר באירועים, רעיון שנדב פחות רואה את עצמו עושה.
מצלם טוב, ולפי נדב יש לו מוסר עבודה גבוה. נדב גם סיפר שלפעמים קשה לו לקום בבוקר, ושכשעבודה כבר לא מתאימה לו הוא פשוט מפסיק להגיע. יוסף שמע את זה ואמר לו שזה מזכיר מישהו.
אחד מהם הציע לשלוח לנדב הצעות עבודה, כשנדב סיפר לו שהוא רוצה להתחיל לעבוד. נדב אמר שיש לו אנשים בשפע, ושזאת לא הבעיה שלו.
קצוות חוט
אלה לא משימות. אלה שאלות פתוחות שהשיחה הניחה על השולחן, ואף אחת מהן לא הוכרעה בה.
כמה אירועים בחודש, איך נראית העונתיות, ומה משפחה מוכנה לשלם ישירות בלי מתווך.
שיחה, יום ליווי, או משהו שיש בו תפקיד. נדב עצמו העיר בשיחה שהוא לא רוצה להיכנס למקומות בלי הגדרה.
שעות, ימים, שכר מינימלי, נסיעה, ומה פסול מראש. נדב אמר שיש לו הרבה הסתייגויות, אבל הן עוד לא כתובות.
נדב אמר שלדבר הזה יש חלון זמן, ושייתכן שהוא כבר נסגר. זה הפריט היחיד שהזמן עובד נגדו.
נדב אמר במפורש שהוא רוצה לקחת ייעוץ מקצועי ולא להחליט לבד. זה הכיוון הנכון, ולא משהו שסיעור מוחות אמור להכריע.
נכנס לשיחה נוטה לסגור, יצא ממנה נוטה להשאיר פתוח, כי המקדמות נמוכות ואם יתחיל לקחת אירועים בעצמו ירצה להוציא קבלה.
מתנה בין חברים, ניסוי, תיק עבודות או שותפות אמיתית עם אחוזים. השיחה נגעה בכל הארבעה ולא הכריעה באף אחד.
נדב אמר שיקח שניים בכל פעם. דרבוקה בפנים כי הוא עובד בזה. השני עוד פתוח.
הערה לסיום
השעה הזאת לא הכריעה מקצוע, לא סגרה עסק ולא קבעה לוח זמנים. היא עשתה משהו אחר: היא הפכה ערימה של מחשבות למפה שאפשר להסתכל עליה, ונתנה לשני הצדדים קריטריונים לבחור לפיהם.
הדף הזה קיים כדי להחזיק את המפה. מה עושים איתה זו החלטה נפרדת, ושלכם.
״אתה לא יכול היום לדעת את כל התשובות, כי כל צעד שאתה עושה בדרך יגלה לך עוד פרטים שאתה לא יודע עכשיו.״